נתנאל סמריק מראיין את מיכל הר-אבן

נתנאל סמריק ראיון עם מיכל הר-אבן. הר-אבן מגוללת בפני המו”ל נתנאל סמריק, קונטנטו נאו  את הרגע המטלטל שחוותה בחייה בו הותקפה בברוטליות ע״י אלמוני באדמונטון, ההתעוררות לאחר איבוד ההכרה על פסי הרכבת, ועל התרפיה שבחרה לעשות בדרכה שלה. ספר חדש עם שיטות הטיפול שסייעו גם לה להחלים מצלקות התקיפה.

ש. כדי שאנשים יוכלו להכיר את מיכל הר-אבן יוצרת הספר “קוסמתרפיה – הטיפוח הטבעי לעור”, מה הרגע הכי מטלטל בחיים שלך ?

ת. היו לי שני רגעים כאלה. אחד זה כשהאבא של הילדים שלי הודיעו לו שיש לו סרטן בכבד ואז הייתי צריכה לעבור מהיכן שגרתי ולשנות את כל מה שהתחלתי לעשות ולעצב את עצמי כאשה גרושה צעירה ולחזור לטפל בו. זה טיפול שלקח 10 שנים מהחיים. זה היה מסע מעניין מאוד בין שני אנשים שהחליטו שהם לא חיים ביחד אבל לצורך העניין שנוצר הם התאחדו מחדש כדי לאפשר חיים וחיים נוחים לכל אחד מהצדדים עם הרבה הכרה של תודה והרבה הערכה לחיים.

ש. תמונה אחת שאת זוכרת שהרגשת בלב מתוך העשור הזה שחרוטה אצלך במיוחד?

ת. זה היה כאשר הוא היה מחוסר הכרה, הוא היה נכנס לקומה הרי תוך כדי התהליך, עד שמצאו לו כבד להשתלה. פשוט אמרו לי שצריך לשחרר אותו כי הוא כבר יותר מדי זמן על המכונות וזה בין כה וכה לא יעזור ופשוט give up. ומכיוון שאני הייתי דרך הממשלה האחראית עליו, אז ביקשו ממני להפסיק את החיים שלו ע״י שחרור מהמכשירים.

ש. מה את מרגישה באותו רגע?

ת. אני לא יכולתי כי אני חשבתי שזה לא יכול להיות שהבן אדם give up על החיים וגם האמנתי שיש משמעות הרבה יותר גדולה ולא מגיע לו לעזוב עכשיו כי הוא צריך עדיין לעבוד על כל מיני דברים שהוא עבר אותם בחיים אבל הוא צריך לסיים אותם יפה ולכן אמרתי ״לא, אני לא משחררת אותו״. והוא חי עד היום והוא עשה שינוי עצום בחיים שלו והכל טוב.

ש. זאת אומרת, אם את היית חותמת באותו רגע על שחרור מהמכשירים כמו שרופאים המליצו, הוא לא היה בן החיים?

ת. הוא לא היה. והיום הוא מבין העשירייה של מושתלי הכבד באותה התקופה, הוא ועוד אחד נשארו.

ש. כמה שנים עברו?

ת. ההשתלה שלו הייתה ב-2004.

ש. מה הרגע השני שעולה בך כרגע מטלטל?

ת. אני הותקפתי. אני הייתי אמורה להגיע לישראל אחרי שהודיעו לי שאמא שלי מאוד חולה. נסעתי לאדמונטון, חזרתי בחזרה כדי לארוז מזוודה ולנסוע לשדה התעופה, והותקפתי ע״י אדם שסה״כ ביקש ממני מצית להדליק את הסיגריה ואני הייתי בדרך הביתה מתחנת האוטובוס כדי לארוז ולנסוע לשדה התעופה. זה היה בעשר בלילה.

ש. מה קרה?

ת. הבן אדם שאני נתתי לו את המצית, אני המשכתי לעשות את הקיצור דרך הבית, וכשאני החזרתי לו את המצית הוא תפס אותי.

ש. איפה?

ת. הוא תפס אותי בצוואר ואח״כ ביד ואני ביקשתי ממנו יפה שיניח לי. כשזה לא הלך בטוב היד פשוט נכנסה לי לתיק אוטומטית כי שם היה לי המפתחות של הבית עם המפתחות של המכונית שלי, ושמתי את הטבעת הזאת של המפתחות שמחוברים והיה אצבע ויצאתי אליו עם מכה. אז פצעתי אותו בפנים.

ש. אגרוף?

ת. כן. הייתי חייבת להשתחרר. והתחלתי לרוץ ולא ידעתי לאן אני רצה. אני הייתי מבוהלת. ממש מבוהלת. הוא נפל. אני התחלתי לרוץ. ואז הוא רץ אחרי והוא תפס אותי ואז הוא הרביץ לי ואז עוד פעם הצלחתי להשתחרר ורצתי ואני רואה גדר. טיפסתי על הגדר וכשאני הייתי על ראש הגדר הוא היה על ראש הגדר מחכה לי ועם היד שלו הוא פשוט העיף אותי. אני נפלתי. ראיתי אותו ישוב עליי וחונק אותי. זה איך שאני זוכרת. ואני פשוט לא יודעת איך יצאו לי המילים אבל אמרתי לו שלא כדאי לו אם הוא חושב לעשות משהו, כי אני בעצם יש לי מחלה מאוד מדבקת וחזרתי מבית חולים. אני לא יודעת מאיפה זה יצא. איבדתי את ההכרה. כשחזרה לי ההכרה, ואני לא יודעת את השעה, הלסת שלי הייתה שבורה. הוא חתך אותי, אני יודעת? אני לא יודעת מה הוא עשה. אני יודעת שהייתי תלויה כי נשאר הסימן של החגורה במשך חודשים על הצוואר שלי והוא תלה אותי על הגדר והרביץ לי. אני הייתי שק אגרוף שלו כי הוא פחד לעשות לי משהו אחר ואמרתי שאני מאוד חולה וחבל על החיים שלו. מצאתי את עצמי על פס אחד של פסי הרכבת איפה שעוברת רכבת המשא. אני הרגשתי את הקור. זה איך שאני התעוררתי בעצם. הרגשתי את הקור של מתכת הפס. אני זוכרת שהתרוממתי, חיפשתי את התיק שלי. אני רק יודעת שהיה לי מאוד קשה. לא יכולתי ממש לראות. היו לי הבזקים של אורות מרחוק. וזהו. אני צעדתי בעצם 3 קילומטר מהבית כי הלכתי כל הזמן איפה שיש אור, לכיוון האור, כי לא ראיתי. אני זוכרת שהחזקתי את הסנטר כי כל הלסת שלי והפנים היו שבורות. אני עברתי ניתוחים. הייתי מאושפזת יותר מחודש בבית חולים. זהו.

ש. מה הרגשת?

ת. מה הרגשתי? הרגשתי שאני כמו ג׳וק שמועכים אותו. זו הרגשה מאוד משפילה. ריחמתי על הבן אדם. גם כשראיינו אותי מהעיתונות המקומית של קלגרי ושאלו אותי מה אני יכולה להגיד לבן אדם אז אמרתי לו ״עשה טובה לעצמך, תסגיר את עצמך כדי שיטפלו בך כי אתה חולה. אתה גורם לאנשים אחרים להיפגע בגלל זה ואני בטוחה שאתה לא מתכוון לזה״. זה מה שיכולתי להגיד לו כי זה מה שאני הרגשתי.

ש. את זוכרת איך הוא נראה?

ת. אני לא ראיתי אותו. את הפנים שראיתי באפלולית של החושך…

ש. מה ראית?

ת. אני תיארתי וציירו. אחרי עוד 2 בנות הותקפו. 2 נשים. אחת בריצת בוקר מוקדמת שלה באצטדיון היא הותקפה אבל היא נאנסה אבל היה משהו מאוד משותף באופן שאנחנו תיארנו את האוזניים הקצת גדולות עם נטייה החוצה. את האף הנשרי. את העיניים העמוקות אבל אני לא.. לי לא היה איזה משהו כי זה היה בחושך ואני לא ממש ראיתי אותו אבל הוא נראה לי בן אדם בסביבות ה35 ל-40 ואמרתי… זה בן אדם שאתה לא תזהה אותו, הוא נראה כמו כל בן אדם אחר שעובד והוא לא נראה איזה טיפוס מיוחד.

ש. כמה שנים עברו מאז?

ת. זה קרה בספטמבר 2012 בערב ראש השנה. יום לפני ראש השנה. אז עשר שנים.

ש. הספקת לטוס לארץ?

ת. כן, אחרי שאני החלמתי. במקום לעשות את התרפיה הקבוצתית שהייתי אמורה לעשות והכל אז פשוט טסתי לילדה שלי בטורנטו ומטורנטו באתי לארץ לאמא שלי. ואמרתי את ההבראה אני אעשה בדרך שלי, אני לא צריכה תרפיה קבוצתית ולשמוע עוד מקרים.

ש. כשאת אומרת את התרפיה אני אעשה בדרכי שלי, יש משהו מאוד מטפל ומחובר לטבע בכל מה שאת עושה לאורך כל כך הרבה שנים.

ת. כן בהחלט.

ש. זה גם היה סוג של תרפיה שהשתמשת בתרפיה בכלי הטבע, באמונה שלך ביקום ובבריאה.

ת. קודם כל לא לפחד וללכת לבד ולהמשיך לעשות את הדברים לבד. אני התקרבתי גם יותר לכל התחום של הטבע בזכות זה. בזכות האירוע. העניין של להתבודד ולהיכנס לתוך עצמי ולהרים את עצמי מתוך השפל שהייתי בו.

ש. חלק מהפירות הטבעיים שנולדו – הספר הכל כך מיוחד, “קוסמתרפיה הטיפוח הטבעי לעור” שמציג את היחסים המיוחדים האלה שיש בין קוסמטיקה, כפי שכתוב גם בגב האחורי, ארומתרפיה וצמחי מרפא בטיפולים ובהכנת מוצרים טבעיים לעור ולטיפוחו. תני לי את ההמלצה שאת.. או את יצירת הטיפוח שאת הכי אוהבת על העור שלך, על הגוף שלך, על היומיום שלך מתוך הספר ?

ת. אני מאוד אוהבת את מי הפנים שבאים לעשות לנו איזון-בלנס ולהזין אחרי שאנחנו מנקים את הפנים שלנו. אני מאוד אוהבת להכין את המי פנים משיחו הורדים. חברות שלי אוהבות לקטוף לי את עלי הכותרת של הורדים ומביאים לי את זה בשקית ואני אוהבת לקתוש אותם ולהכין ולעשות לי מהם מי פנים. הרי יש… כל מיני משחות לחות טבעיות, אבל אני אוהבת את הדבש, אז אני משתמשת בדבש כלחותן. יש בו גם אחוז של ויטמין b טוב שהוא מאוד עוזר לנו לעור. אני אוהבת לשלב את זה, במי הפנים. דבש גם מרגיע. הוורדים גם כן בעלי השפעה דומה. הם מרגיעים ומאחים. אז אני מאוד אוהבת את מי הפנים האלה.

ש. יש בתוך הספר משחות וג׳לים וקרמים ופילינג וצמחים ואין סוף תמציות והרבה כלים כל כך מעשיים איך להכין את המוצרים ואת היצירות הטבעיות בבית. בעצם פטנט אחד שאת מתווה – הכל טבעי.

ת. הכל טבעי. אני גם מסבירה על כל אחד מהמוצרים שהם עומדים להכין בבית מה הפירוש של אותו מוצר. מה זה פילינג? מה זה קרם? למה הוא מיועד? ואז אני נותנת את הרשימה של החומרים. ברשימה של החומרים יש להם פרק שנקרא חומרי גלם ושם הם מוצאים בעצם את כל חומרי הגלם שהם צריכים – אם זה פירות, אם זה צמחים…

ש. וגם, שכל הדברים, גם מבחינת יוקר המחיה, שהוא חלק מאתגרי מדינת ישראל וכל העולם, מקבל מענה פה כי הדברים הרבה יותר נגישים גם מבחינה חומרית נכון?

ת. כן, כי הרבה מהם אתה מוצא במזווה בבית. אני מוצאת את הכמון בבית, אני מוצאת האורגנו בבית, אני מוצאת את הבזיליקום בבית. אני מוצאת הרבה מהדברים האלה. הפטרוזיליה שזה מי פנים מעולים ו”בוסט רציני” של ויטמין c לעור הפנים שזה מאוד מאוד חשוב לנו. הכוסברה.. המון דברים שיש לנו אותם בבית. הגזר, הקרטין, אתה יכול לעשות ממנו יופי, עם קצת כורכום אתה עושה לעצמך משחה לפצעים שזה חבל על הזמן.

ש. משפט אחד שהוא תובנה שלך על החיים שלך / על הספר / על היצירה מתוך השיחה הזאת?  

ת. התובנה הוא המסר שלי: אם אנחנו רוצים כדור הארץ נקי מכל המפעלים של הכימיקלים, אם אנחנו רוצים לחיות טוב, אני מאמינה שחלק מהתיקון שלנו לאיכות הסביבה זה כשאנחנו חוזרים אל הטבע ואנחנו עושים את הדברים האלה כמו שאנחנו מכינים לנו אוכל. אנחנו גם נטפל בעצמנו בבית עם דברים שהם קיימים לעומת מוצרים שגם לוקחים מאתנו, בוא נאמר הוצאה יקרה מאוד בחודש או בחודשיים של מוצרים. אם זה קרם לפנים, קרם לגוף, קרם לרגליים או לידיים. אנחנו יכולים הכל הכל להכין בעצמינו באופן טבעי.

אודות נתנאל סמריק

נתנאל סמריק, שנולד ב-1 באפריל 1972, הוא אדם רב עם מגוון פעילויות בתחום התרבות והתקשורת בישראל. הוא פועל בתחום הספרות, העיתונאות, הטלוויזיה, והרדיו, וגם מתמקד בייצור דוקומנטרים.

נתנאל סמריק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול מאוניברסיטת תל אביב. ניסיונו המקצועי כתב צבאי בגלי צה”ל ועורך ומגיש תוכניות רבות בטלוויזיה הישראלית, כולל “בוקר טוב ישראל” ו”נכון להבוקר”. בנוסף, הוא הפיק וערך סרטים כמו סיקור הבחירות בארצות הברית ו”ניו יורק עיר במלחמה”. סמריק יצר גם סרטי ראיונות אישיים עם אישיותות ידועות.

בנוסף לפעילותו בתחום המדיה, נתנאל סמריק הוא גם מגיש ומוציא לאור ספרים. בשנת 2018, הוא הקים הוצאת קונטנטו נאו, שמתמקדת בשיווק דיגיטלי וביצירת סרטים.

בין הספרים של נתנאל סמריק ניתן למצוא “יהונתן בממלכת המחשבלונים” שיצא לאור ב-2008, “ישר ללב” שיצא לאור ב-2017, ו-“YOU ARE A BEST SELLER” שיצא לאור ב-2019.

לקבוצת פייסבוק נתנאל סמריק